קוד: טוב - נעים - הרבה בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל:
במשלי ב, ט–י כתוב בנוסח המקובל:
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב.
כי־תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם.
בקריאה זו, המילה
"טוב" נספחת לסוף פסוק ט׳, כהערה מסכמת. אך מיקומה שם בעייתי:
מהו "כל מעגל טוב"? ומדוע נקט הכתוב דווקא "טוב" במקום מילה מקבילה כ"ישר" או "צדק"?
אציע קריאה אחרת:
אז תבין צדק ומשפט, ומישרים כל מעגל.
טוב כי־תבוא חכמה בלבך, ודעת לנפשך ינעם.
בקריאה זו, המילה "טוב" פותחת את פסוק י׳, ועומדת בהקבלה ישירה ל"ינעם". כך נוצרת מקבילה פיוטית מובהקת:
טוב ↔ נעים – תארים מקבילים.
חכמה ↔ דעת – זוג מושגי ידע.
לב ↔ נפש – מושגי פנימיות.
המעבר בין הפסוקים נעשה חלק וטבעי: תחילה הבנת הצדק והמשפט, ואחר כך חוויית הטוב והנעימות שבלב ובנפש עם בוא החכמה.
בקריאה זו מתברר שהמילה "טוב" אינה תלושה, אלא חלק ממבנה ספרותי מוקפד – "צמד חמד" עברי של
טוב–נעים .