מאת: אביתר כהן
עד במשמעות שלל בתפילת חנה - הצעת קריאה חדשה
הפסוק בתפילת חנה מקובל להיקרא כך:
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלוּ. עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.
על פי קריאה זו "עד" פותח את חציו השני של הפסוק, במובן "עד ש…".
ואולם הצעה זו מצריכה מעבר חד מהפך כלכלי-חברתי (שבעים–רעבים) להיפוך משפחתי (עקרה–רבת בנים), מבלי חוט מקשר.
אציע קריאה אחרת:
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלוּ עַד. עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.
בקריאה זו המילה
"עַד" אינה מילת זמן, אלא מילה נרדפת לביזה , שלל. השימוש מובן היטב לאור הפסוק בבראשית מט, 27:
"בנימין זאב יטרף, בבוקר יאכל עַד, ולערב יחלק שלל" ,
שם אין ספק ש"עד" עניינו שוד, ביזה, שלל. שימוש דומה מצוי בעוד מקומות במקרא (ראה למטה).
לפי קריאה זו, מבנה הפסוק מאוזן יותר:
השבעים – נאלצו להשכיר עצמם "בלחם".
הרעבים – חדלו מלהתפרנס מן הביזה.
ורק לאחר מכן, המעבר אל ההיפוך האישי: עקרה ↔ רבת בנים .
מבחינה ספרותית, ההצעה מתיישבת עם עקרון החזרתיות שבשירת חנה: ה' מהפך מצבים מן הקצה אל הקצה
עשירים ↔ עניים, רעבים ↔ שבעים, שודדים ↔ נחדלים, עקרה ↔ אם לשבעה.
ויש גם חלוקה יפה מבחינת מספר המילים
דוגמאות נוספות ל עד במובן שלל / שוד / בז (יש עוד ואני צריך להיזכר)
"אז חולק עד שלל" (יש' לג , כג); "ליום קומי לעד" (צפ' ג , ח); "בגד עדים" (יש' סד , ה)
עדאה בארמית ועוד..